"אנחנו לא דור מזויין, אנחנו דור מבולבל", הוא אומר לי.
חצי חיוך מלווה באנחה קצרה, צינית.
אם איננו דור מזויין - הרי שהיננו דור מבולבל.
אם היננו דור מבולבל - הרי שאיננו דור מדמיין.
בקיצור איך שלא תסתכל על זה אנחנו דור מעניין
אולי מבולבל , אולי מזויין אבל בהחלט מעניין .
לא לשווא אביב שר " אנחנו דור מזויין , עכשין
מעונן " אנשים נוטים להסתכל רק על המזויין
אבל שוכחים את המעונן ...
"אנחנו דור מזויין". זהו המשפט הכי מעצבן בתולדות הרוק הישראלי. הוא גרף מאות טלפונים זועמים לתוכנית הרדיו "יש עם מי לדבר" למשל אבל הוא היה גם הכי אמיתי שיש , הכי מעצבן והכי אמיתי הכול בעת ובעונה
אחת .
גפן הצליח לטמטם עשרות אלפי בני נוער בעשור של אוסלו, כי הוא מילא צורך. חלל. אליל ההמונים הכי גדול מאז צביקה פיק ואדם. הוא היה הרוקר של רצח רבין.
אביב היה מספיק אמיץ בשביל ללבוש גופיית רשת , לשים שחור בעיניים ולהיות המשה רבנו דאז
של בני הנוער ואולי אף יותר בתקופה בה החלה הידרדרות שלטונית וחברתית במדינת ישראל.
אביב למרות שאישיותו הייחודית פילגה את העם לשניים העמידה בסימן שאלה קשה ביותר את
המקום אליו הגיעה מדינתנו בכל פן אפשרי וכולם לפחות הסכימו שאמיץ הוא היה , גם אלו שלא
קיבלו אותו ואת הטקסטים שלו נחנקו איתו ועם הדיון הציבורי הסוער שהתחולל אז .
אבל מעבר לכל אביב נתן תשובה לכל אותו נוער שחיפש סוג של מנהיג פסיכולוגי שאותו ייצג
אביב עבורם.
אביב היה למעשה דוברו של דור שלם לטוב ולרע שלצד השני המקטרג לא הייתה תשובה עבורו
עקב הנושאים שהוא ייצג בשיריו והאוירה המלכדת שנוצרה באירועי אור הירח שלו ושל להקהתו.
היום לא מעט אנשים (צעירים ובוגרים) מרגישים אבודים לאור הערכים החברתיים, סדר העדיפויות, המצב הפוליטי ,האקולוגי והחברתי . פתאום הם מבינים שמה שזעק אז אביב גפן הוא אמנם בעיטה לבטן הרכה של
החברה הישראלית והתעוזה שלו לומר את הדברים בצורה ישירה ובלתי מתחסדת אל מול פרצופו
הזועם של הממסד אך עדיין הבחור ייצג אז אותנו הנוער אך בדיעבד הוא ייצג גם אותם המבוגרים
שלא רצו לקבל אותו אז באותה התקופה .
תופעת נוער הנרות מעוררת גם את ההשוואה המתבקשת של בני הנוער של סתיו 1995, אל מול הנוער של ימינו. בוגרי דור הנרות מאמינים שהצעירים כיום מעורבים הרבה פחות במתרחש, וכן שהם פחות ערכיים.
הם מוסיפים כי הם לא בטוחים שהתופעה היתה חוזרת על עצמה גם היום.
היום אנחנו קצת יותר ציניים והרבה פחות אופטימיים",הם אומרים . "גם מסתכלים על המנהיגים שלנו אחרת.
ילדי הנרות של אז התבגרו בנתיים, חלקם עדיין פעילים פוליטית, בעוד שאחרים בחרו במסלולים שונים - אנשי חינוך, תקשורת, עסקים והיי-טק. כולם מסכימים שלאביב היתה השפעה גדולה על חייהם. עם זאת , רבים מהם חשים תסכול על כך שההבטחות כמו יונת שלום ועלה של זית או סתם מקום טוב יותר לחיות בו הופרו ..."אנו מסתכלים על אנשים שהיו איתנו אז באותה התקופה , ואת תפיסת העולם שלנו שנעלמה , הם יושבים היום בתסכול ומסתכלים מבחוץ על התהליכים שהחברה עוברת.
חצי חיוך מלווה באנחה קצרה, צינית.
אם איננו דור מזויין - הרי שהיננו דור מבולבל.
אם היננו דור מבולבל - הרי שאיננו דור מדמיין.
בקיצור איך שלא תסתכל על זה אנחנו דור מעניין
אולי מבולבל , אולי מזויין אבל בהחלט מעניין .
לא לשווא אביב שר " אנחנו דור מזויין , עכשין
מעונן " אנשים נוטים להסתכל רק על המזויין
אבל שוכחים את המעונן ...
"אנחנו דור מזויין". זהו המשפט הכי מעצבן בתולדות הרוק הישראלי. הוא גרף מאות טלפונים זועמים לתוכנית הרדיו "יש עם מי לדבר" למשל אבל הוא היה גם הכי אמיתי שיש , הכי מעצבן והכי אמיתי הכול בעת ובעונה
אחת .
גפן הצליח לטמטם עשרות אלפי בני נוער בעשור של אוסלו, כי הוא מילא צורך. חלל. אליל ההמונים הכי גדול מאז צביקה פיק ואדם. הוא היה הרוקר של רצח רבין.
אביב היה מספיק אמיץ בשביל ללבוש גופיית רשת , לשים שחור בעיניים ולהיות המשה רבנו דאז
של בני הנוער ואולי אף יותר בתקופה בה החלה הידרדרות שלטונית וחברתית במדינת ישראל.
אביב למרות שאישיותו הייחודית פילגה את העם לשניים העמידה בסימן שאלה קשה ביותר את
המקום אליו הגיעה מדינתנו בכל פן אפשרי וכולם לפחות הסכימו שאמיץ הוא היה , גם אלו שלא
קיבלו אותו ואת הטקסטים שלו נחנקו איתו ועם הדיון הציבורי הסוער שהתחולל אז .
אבל מעבר לכל אביב נתן תשובה לכל אותו נוער שחיפש סוג של מנהיג פסיכולוגי שאותו ייצג
אביב עבורם.
אביב היה למעשה דוברו של דור שלם לטוב ולרע שלצד השני המקטרג לא הייתה תשובה עבורו
עקב הנושאים שהוא ייצג בשיריו והאוירה המלכדת שנוצרה באירועי אור הירח שלו ושל להקהתו.
היום לא מעט אנשים (צעירים ובוגרים) מרגישים אבודים לאור הערכים החברתיים, סדר העדיפויות, המצב הפוליטי ,האקולוגי והחברתי . פתאום הם מבינים שמה שזעק אז אביב גפן הוא אמנם בעיטה לבטן הרכה של
החברה הישראלית והתעוזה שלו לומר את הדברים בצורה ישירה ובלתי מתחסדת אל מול פרצופו
הזועם של הממסד אך עדיין הבחור ייצג אז אותנו הנוער אך בדיעבד הוא ייצג גם אותם המבוגרים
שלא רצו לקבל אותו אז באותה התקופה .
תופעת נוער הנרות מעוררת גם את ההשוואה המתבקשת של בני הנוער של סתיו 1995, אל מול הנוער של ימינו. בוגרי דור הנרות מאמינים שהצעירים כיום מעורבים הרבה פחות במתרחש, וכן שהם פחות ערכיים.
הם מוסיפים כי הם לא בטוחים שהתופעה היתה חוזרת על עצמה גם היום.
היום אנחנו קצת יותר ציניים והרבה פחות אופטימיים",הם אומרים . "גם מסתכלים על המנהיגים שלנו אחרת.
ילדי הנרות של אז התבגרו בנתיים, חלקם עדיין פעילים פוליטית, בעוד שאחרים בחרו במסלולים שונים - אנשי חינוך, תקשורת, עסקים והיי-טק. כולם מסכימים שלאביב היתה השפעה גדולה על חייהם. עם זאת , רבים מהם חשים תסכול על כך שההבטחות כמו יונת שלום ועלה של זית או סתם מקום טוב יותר לחיות בו הופרו ..."אנו מסתכלים על אנשים שהיו איתנו אז באותה התקופה , ואת תפיסת העולם שלנו שנעלמה , הם יושבים היום בתסכול ומסתכלים מבחוץ על התהליכים שהחברה עוברת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה